פרשת ניצבים — החופש לבחור בחיים

בכל שנה מגיעה שבת ההזכרה של אמי, שושנה בת לאה, בדיוק יחד עם פרשת ניצבים.

יש בזה משהו סמלי ומיוחד שוב אנו ניצבים יחד, שוב קורים את הפסוק

“ובחרת בחיים, למען תחיה אתה וזרעך”,

ושוב אני מוצא בעצמי את דברי התורה הללו פועמים עמוק יותר. בערב ראש השנה תשס"ד, כשאמי שושנה בת לאה נפטרה ממחלת הסרטן בגיל 45 בלבד, הפסוק הזה קיבל בשבילי משמעות אחרת, חיה ונושמת. הדרך שלה, היכולת לבחור כל יום בחיים ובטוב, מלווה אותי ומארגנת מחדש את הבחירה והמשמעות בכל שנה.

ניצבת באור – לבחור בחיים גם כשהכאב גדול

לפני יותר מעשרים שנה, כשהייתה כבת ארבעים, קיבלה פתאום את הבשורה הקשה, סרטן אלים ומתקדם, והרופאים מדברים על חודשים בודדים. אבל אמא שלי, בדרכה העיקשת והחיונית, סירבה להתכופף מול התחזיות. היא קיבלה כל יום כמתנה המשיכה ללבוש צעיפים צבעוניים, עשתה תכשיטים בידיה, ויצאה מהבית עם קרחת צבעונית וחיוך ענק. כל מי שנכנס לביתנו הרגיש שמחה, חום וקבלה. הבית הפתוח, הלב הרחב, הדינמיקה הנדיבה אלה היו החומות האמתיות שלה מול המחלה.

במהלך חמש שנות המאבק, המשיכה להקרין שמחת חיים מדבקת, והוכיחה שהאהבה והאנושיות נשארות חזקות יותר מכל קושי. גם רופאים התפלאו על החוסן והאור שלא כבה, וכל זה בזכות העוצמה הפנימית והבחירה שלה בחיים. אני זוכר היטב את היום בו כלבתה נפגעה בתאונת דרכים ואמא כנראה קיבלה גם כן מכה , גם כשהייתה אז חלשה וחולה, השקיעה את כל כוחותיה לדאוג לה ולחכות עמה שעות ארוכות אצל הווטרינר, לפני שפינתה מקום לדאגה לעצמה.

להמשיך לבחור גם מול הסוף

אחרי כמה שעות של הידרדרות היה ברור הכבד לא שרד את המכה , אבל אמא לא נכנע כל כך מהר שבועות עברו כאילו חיכתה ליום מיוחד , בבוקר של ערב ראש השנה, הגיעה הפרידה. וגם פה היא לא ויתרה, והחריכה אותנו מיד לאחר הלוויה, לקבל ולתת ברכת “שנה טובה” בין כל מאות המשתתפים . כמו קול רך ומפתיע, מזכיר שגם בשבר הכי עמוק יש מסורת ותקווה, מזכיר לכולנו לקום, לברך, ולבחור שוב בחיים. זה מה שהאמינה בו ושידרה כל חייה: ברכה, אור, תקווה – לכל אדם, תמיד.

המורשת נמשכת – הפסוק שנעשה הד למעשים

מאז ועד היום, בכל שנה ושנה, שבים הפסוק והפרשה "ובחרת בחיים" ומתלכדים עם דמותה. אמא לימדה אותנו לבחור, בכל בוקר, להאיר לבני המשפחה והסביבה, לשים לב לפרטים הקטנים, להוציא טוב בכל מצב. הבחירה בחיים אינה רק החלטה גדולה היא באה לידי ביטוי במעשים היומיומיים, במבט, במילה חמה. כך היא הפכה לצו שלנו בשבת ניצבים, ובכל שגרת השנה. והבחירה הזו, אם נרצה או לא, ממשיכה - לפעום דרכנו. ת. נ. צ. ב. ה

שבת שלום ושנה טובה לכולם

ובחרת בחיים !