
לצאת מן הבית אל הכנסת האורחים
מה נשאר מהתיקון של יום הכיפורים כשאנחנו חוזרים לחיות יחד? מסע של תשרי מן הדין אל הסוכה, מן היחיד אל הציבור, ומן הבית המוכר אל המפגש עם האחר.
התאימו את הקריאה לנוחות שלכם
אפשר לנווט גם במקלדת ולהגדיל את העמוד בכלי הדפדפן.
דברי תורה ומאמרים על האדם, על החברה ועל מה שביניהם.
מקום לעצור לרגע, לקרוא קצת — ולהמשיך לחשוב.
מתוך העדשה שלי · המבט צפונה על ציר הנפטמה נשאר מהתיקון של יום הכיפורים כשאנחנו חוזרים לחיות יחד? מסע של תשרי מן הדין אל הסוכה, מן היחיד אל הציבור, ומן הבית המוכר אל המפגש עם האחר.
המאמר מתעדכן לפי פרשת השבוע והמועדים בישראל · לוח: Hebcal

מה נשאר מהתיקון של יום הכיפורים כשאנחנו חוזרים לחיות יחד? מסע של תשרי מן הדין אל הסוכה, מן היחיד אל הציבור, ומן הבית המוכר אל המפגש עם האחר.

סיפור הבריאה כמודל לצמיחה ולתיקון מתמיד: מה נמצא בידינו, מה מעבר לשליטתנו, ואיך מתחילים לבנות מתוך מציאות שעדיין אינה שלמה.

האהבה לאחר היא דרך חיים של איפוק, סליחה ואחריות. קריאה בפסוק השלם, מן האיסור לנקום ולנטור ועד הנוכחות האלוהית בלב המפגש האנושי.

לכל אחד מארבעת המינים צורה, טעם וריח משלו. דווקא החיבור ביניהם מזמין אותנו לחשוב על חברה שבה השונות היא מקור כוח ולכל קול יש מקום.

מפגש אישי בין זיכרון האם לבין הקריאה ״ובחרת בחיים״. על החירות לבחור בטוב ועל האחריות שמעניקה לבחירה הזאת משמעות בחיי היום־יום.

רגע לפני שהטקס מתחיל שוב, שבת שובה מציבה מראה מול הלב: להכיר במה שחסר בנו, לראות את הטוב שבאחר ולהפוך את חשבון הנפש למעשה.

שלום בין אחים, בין חברים ובתוך הבית. מבט בפרשת נשא על כבוד, שוויון והאחריות לבניית חברה שהשלום נוכח בה בכל מעגלי החיים.

ארבעת הבנים כארבע דרכים לפגוש זהות ומסורת. קריאה קרובה בשאלות שבהגדה מזמינה להקשיב לקולות השונים שמרכיבים את הסיפור המשותף שלנו.

מן הבור אל האחריות: סיפורו של יוסף מלמד על סבלנות, אמונה, ביטחון עצמי והאפשרות לפתוח דף חדש גם אחרי תקופה קשה.

שירת האזינו כקריאה להקשבה ולאחריות בין־דורית. מחשבות על זיכרון, כאב והאתגר לחזור אל הברית גם בשעה של הסתר פנים.

האם די לומר את האמת, או שיש אחריות גם לאופן שבו היא נאמרת? עיון במתח שבין אמת, כבוד האדם, רגישות והקשר.

עץ יהודה ועץ יוסף נפגשים בחזונו של יחזקאל. על החיבור בין כוחות שונים ועל האיזון שבין רוח לעשייה בבניית שלם משותף.

חלומות יוסף והדרך של יהודה מעוררים שאלות על חזון, קנאה ומנהיגות. מה נדרש כדי להפוך חלום אישי לאחריות כלפי אחרים?

ספר שמות נפתח במעבר ממשפחה לעם. בתוך השעבוד והקושי מופיעות דמויות שמלמדות על אמונה, אומץ ושינוי חברתי.

מסע במקרא, במדרש ובפרשנות בעקבות שבט שמעון. קריאה במקומו של השבט בסיפור המשפחתי והלאומי ובמשמעות השתיקה סביבו.

מפגש בין הגותו של הרב יונתן זקס לבין המודל ״אחדות ללא אחידות״. על זהות יהודית, פרשנות ואחריות מוסרית בחברה מרובת קולות.

מן המפגש עם הטבע בגולן אל סיום מסכת סוכה: דברים אישיים על מים, תפילה ולימוד שנקשרים לחיים מחוץ לדפי הגמרא.

הפרשה החותמת את ספר בראשית עוסקת במשפחה, אמונה ותיקון. ברכות יעקב ומפגשי הפרידה מלמדים על מורשת ועל האחריות לדורות הבאים.

מן הסלע ולוחות האבן אל האחריות שבין המנהיג לעם: קריאה משווה בספר במדבר ובנאומו של משה בפרשת עקב.

עיון במנהגי הקהילות ובדעות הפוסקים: בין ההיתר העקרוני של קטניות לבין מנהגים משפחתיים, זהירות וזהות עדתית.

האם הדרך אל הזולת עוברת גם במפגש של האדם עם עצמו? קריאה בחסידות, באקסטזה וב״אני ואתה״ דרך שלושה מעגלים של דיאלוג.

מחשבות על המתח בין לימוד תורה, אחריות לאומית ונשיאה בנטל, ועל האפשרות לחבר מחויבות רוחנית לשותפות בחברה הישראלית.

פרשת תצוה ושבת זכור נפגשות בשאלה מה מחזיק חברה מבפנים: מנהיגות, זיכרון, יושרה והאחריות שלא להשאיר איש מחוץ למחנה.

מן העקדה וזעקת דוד על אבשלום אל גבורה של אב: מחשבה על מסירות נפש, אהבה ואומץ מוסרי בחיי היום־יום.

על פסילת אדם בשל דעתו ועל היכולת לשבת יחד. מפגש עם סיפור חסידי ועם הגותו של בובר, בדרך מן הנידוי אל הדיאלוג.

מסעו של יוסף בין חלומות, בורות ועליות פותח עיון רחב באמונה, במשפחה ובאפשרות להפוך קושי לצמיחה ולהנהגה.

קריאה בהיסטוריה ובפסוקי קהלת מתוך שאלות של אמונה, תקווה ואחריות: מה מקומו של האדם במעבר מעת מלחמה לעת שלום?

מצוות הזיכרון בפרשת זכור כקריאה לשמירת הזהות, לחוסן רוחני ולתיקון היחסים בתוך החברה, לצד ההתמודדות עם אויביה.

עיון בקשרים שבין המגילה, פרשת בלק ומצוות חודש אדר, ובאפשרות להפוך פחד ושבר לשמחה ולגאולה.

המקורות, המנהגים והשאלות סביב זכר למחצית השקל. מאמר שנכתב לקראת פורים תשפ״ה, ובו גם החישובים המתייחסים לאותה שנה.

מפגש בין שני הוגים ושני ספרי ״ירושלים״, ובין שאיפת ההשתלבות בעולם הכללי לבין תחיית הלאומיות היהודית.

סיפור על ילד המתקן את העולם נעשה פתח לחשבון נפש: מן התיקון האישי אל המשפחה, הקהילה והאחריות לשנה הבאה.

עיון בסדר העליות לתורה, בכבוד הציבור ובאפשרויות לציון בר־מצווה של לוי, על רקע שבת מטות–מסעי.

מפגש אישי עם סיפור של פציעה ושיקום מוביל לעיון בכבוד האדם, בזכירת עמלק ובכוחם של ערבות הדדית וחינוך לבנות את המחנה.

״ארמי אובד אבי״ כפתח לשאלת הזהות: בין עבר משפחתי, מסורת דתית ושייכות לארץ ולחברה הישראלית.

דברי סיום הנעים מסוגיות התקיעות והתפילה אל הקשר שבין היחיד לציבור ואל השלום המחבר ביניהם.

כשראש השנה וסוכות מתחילים בשבת, המצוות החסרות מזמינות הקשבה אחרת: אל הזיכרון, אל האחריות ואל הבחירה להישאר מחוברים.

המילה ״כולכם״ בפרשת ניצבים פותחת עיון בגבולות השייכות ובשאלה כיצד מכירים במי שבוחר לעמוד עמנו, גם כשהוא שונה מאתנו.

שאלה יומיומית נעשית פתח לעיון הלכתי: מה דינה של הנאה מאש שהודלקה ביום טוב, כאשר אדם אחר הדליק אותה במיוחד עבורנו?

מיפוי השאלות והגישות בהלכה ביחס למקור התאים, לתהליך הייצור ולמעמד התוצר: כשרות, בשרי או פרווה והגבולות שביניהם.

בין הפחד מן הארץ לבין קריאת יהושע וכלב: מחשבות על מנהיגות, אמונה והאופן שבו דברי המנהיגים מעצבים את רוח העם.

דיני המצורע מזמינים חשבון נפש על כוחן של מילים, על לשון הרע ועל האפשרות לתקן חברה מבפנים דרך היחס לזולת.

הקשיים בסיפור מכירת יוסף והדרכים השונות להבין אותם: מהשערת התעודות ועד לקריאת הסיפור השלם כיצירה בעלת מבנה ומשמעות.

שני אופני קיום, ״אני–לז״ ו״אני–אתה״, ושאלה אחת הנוגעת לחיי היום־יום: מתי אנו משתמשים בעולם ומתי אנו נפגשים בו באמת?

עיון במבנה הפרק, בשמות הסמליים ובתנועה מן הריב אל האהבה: כיצד הופך סיפור של משבר לדיבור מחודש על הלב?

עיון בהבדלי הנוסח בשירת האזינו ובמשמעותם, דרך נוסח המסורה, תרגום השבעים, מגילות מדבר יהודה ועמדות המחקר.

מן הפרעה שלא ידע את יוסף אל הפרעה שאינו מכיר את ה׳: קריאה במכות מצרים כשלבים של הכרה, אמונה ויציאה לחירות.

״אתם ניצבים היום כולכם״ ו״ובחרת בחיים״ כקריאה לבחירה אישית, להנהגה אחראית ולחברה שיש בה מקום לריבוי זהויות.

עיון מוסרי והלכתי בפרשת אמור, בעבודת הכהן ובתפילת שליח הציבור, דרך שאלת המוגבלות והיכולת של הקהילה לראות את האדם.

מבלעם המבקש לשלוט בדיבור אל הברכה שנולדת מן המפגש: עיון בפרשת בלק דרך ראייה, מילה ויחס אל האחר.

סיפור מתוך ״אגדת הבעל שם״ פוגש את השפה הציבורית של ימינו: כיצד מילים מפרידות בינינו, ומה יכול להשיב להן את כוח המפגש?

בין ״ה׳ אורי וישעי״ לתחינת ״אל תסתר פניך ממני״: עיון במבנה המזמור ובתנועת הנפש בין ביטחון, פחד ותקווה.

סדר במושגי מלאכת שבת באמצעות דימוי של עץ: מן השורשים והגזע אל הענפים והסייגים המקיפים אותם.

הרגע שבו יוסף יוצא מן הבור פותח עיון באמונה, בשינוי פתאומי ובתהליכי התשובה המתפתחים בתוך המשפחה.

מפגש עם לוחם פצוע פותח עיון בזיכרון עמלק, בזכות לשאול ובאחריות להחזיק את מי שנשאר מאחור. מן הכאב האישי אל בניית מחנה שיש בו ערבות הדדית.

לפני שבוחרים מי ינהיג אותנו, פרשת שופטים מזמינה אותנו לשפוט את עצמנו. על בדיקת ראיות, ריסון הכוח ורדיפת צדק גם כשהוא מאתגר את המחנה שלנו.

מדוע הברכות והקללות מופיעות בין דיני השמיטה והיובל לדיני הערכין? עיון במבנה חתימת ספר ויקרא ובקשר שבין חיים חברתיים, אחריות וברית.

שמות בני יעקב נושאים כאב, תקווה ואהבה. קריאה בלידות שבפרשת ויצא ובכוחן של המילים שבהן אנחנו מכנים ילדים ואנשים.

השוואה בין פירושי רש״י ורשב״ם לפסוק הראשון בתורה: עיקרון ההקדמה, סדר הכתובים והדו־שיח הפרשני בין שני המפרשים.

עיון בחלוקת ההיסטוריה לעשרים ושמונה עתים על פי פירוש הגר״א לקהלת, ובשאלות שמעורר הקשר בין חישובי הזמן לאירועים היסטוריים.

ארמון יוסף, ארץ גושן ומרכזי השלטון במצרים: הצעה לקריאת הסיפור המקראי דרך הגאוגרפיה והיחסים בין המשפחה לממלכה.

מפרחי הזית והגפן ועד לרימון ולתאנה: התבוננות בשבעת המינים כפתח למחשבה על צמיחה, פגיעוּת, שותפות וקדושה בחיי היום־יום.

מכתב אישי לרב יונתן זקס בעקבות המפגש עם הגותו. על פרשנות כאחריות מוסרית ועל האפשרות לחבר מסורת, זהות ואחדות שאינה אחידות.

מחקר על גלגולי השיח האנטישמי והקשרים בין תעמולה, אידיאולוגיה ואלימות. בחינת המשכיות ושינוי מן התקופה הנאצית לאידיאולוגיית חמאס.

מסע בעקבות השתיקה והדיבור בספר יונה: מן הבריחה וההסתגרות אל תפילה, מפגש ושאלת האחריות כלפי הזולת.

עיון בשמות אהי״ה והוי״ה ובתפקודם במשכן דרך קבלת צפת. בין הסתר לגילוי, בין גיקטיליא לאר״י ובין מבנה המשכן לעבודת הלוויים.

השוואת עונשו של משה בספר במדבר לתיאורו בספר דברים. על אחריות אישית וציבורית, נקודת המבט של המנהיג ומשמעות התיקון.

המעבר משמחת השבת לאבל תשעה באב כאשר הצום חל ביום ראשון, לפי מנהג הספרדים: סעודות השבת, הבדלה, תפילה ודיני הצום.

דגלי שבטי ישראל מציעים דרך לחשוב על אחדות שמכירה בהבדלים. מבט על זהות, שייכות והזכות של כל קבוצה ללכת בדרכה בתוך שותפות.

קהילת עולי הודו כמקרה מבחן למדיניות כור ההיתוך: בין בחירה ציונית, קשיי קליטה ומאבקי הכרה, לבין מחאה והשתתפות בעיצוב החברה.

האם פאה, לקט ושכחה מציעים בסיס הלכתי למדינת הרווחה? עיון בזכאות, בכבוד האדם ובאחריות הציבורית שבין מתנות העניים לביטוח הלאומי.

ארבעת המינים כמפגש בין נופי הארץ, האבות ועם ישראל: אחדות שיש בה מקום לשוני, לצד אחריות וביקורת כלפי מי שמנהיגים ומשפיעים.

ממשפחה לעם ומעבדות לחירות: מבט על מהלך חומש שמות, ממצרים ועד המשכן, ועל הדרך שבה זהות, חוק ואחריות נעשים לחיים משותפים.

מאדם וחוה אל קין, בני האלוהים והנפילים: הצעה פרשנית העוקבת אחר הנפילה, אחר האפשרות לקום ואחר הלמידה בין הדורות.

מה בין ידיעה לבינה, ובין ידיעת טוב ורע ליכולת להבחין ביניהם? קריאה בסיפור הגן, בגירוש ובשבת שנשארה פתוחה.

מארץ גושן אל המפגש עם פרעה: כיצד משפחת יעקב נעשית לעם, מדוע פרעה הוא הראשון שמכנה אותה כך, ומה מלמדת החמרת השעבוד על תהליך הגאולה.

נוסח משולב ומורחב על שירת האזינו, נוסחי המקרא ותשובה אישית וחברתית, עם הערות שוליים וביבליוגרפיה.

שתי ספירות של שבעה שבועות: מפסח לשבועות ומאלול להושענא רבה. בין קבלת התורה לאסיף הפירות עולה השאלה מה עשינו במה שניתן לנו.

מה משמעותה של בהמה טהורה בסיפור נח, ומה כולל היתר האכילה לאחר המבול? הצעה פרשנית על רמש, נפש חיה ויחסי האדם ובעלי החיים, לצד הדיון במסורת הפרשנית.

המבול כראשית חדשה: הקבלות לבריאת העולם, הזיכרון האנושי של המבול, וסיפור הגפן ובבל כעיון בגבולות, בדיבור ובהקשבה.
אפשר לנסות מילה אחרת או להסיר חלק מהמסננים.
נופים שצילמתי. מרחב למחשבה.






״היושב מהגולן״ הוא בית לדברי התורה ולמאמרים של יגאל פנחס אלעזרי. הכתיבה נעה בין פרשת השבוע ומעגל השנה לבין שאלות של זהות, אחריות, מוסר והחיים המשותפים.
אפשר להתחיל ברעיון קצר, להעמיק במאמר שלם, ולשתף הלאה מחשבה שנשארה איתכם.
מוזמנים לקרוא ←אשמח לקרוא. ההודעה אישית ונשלחת אליי בדוא״ל, ואינה מתפרסמת באתר.