האם מישהו מכוון את ההיסטוריה לפי חישובי הגר״א?
בימים אלה, עם פתיחת “מבצע עם כלביא” (על פי הברכה השנייה של בלעם: “הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא…”), חזרתי לבדוק את שיטת הגר״א (הגאון מווילנה) על קהלת.
לפי הגר״א, ההיסטוריה של 6000 שנה מחולקת ל־28 “עתים” (כפי שמפורט בקהלת ג’), כל עת אורכת בדיוק 214 שנים (6000÷28), וכל אחת מקבלת שם מפסוקי קהלת — ובדיעבד, שמה של כל עת הופך לכותרת היסטורית מדויקת של התקופה.
כך זה נראה, עם השנים למניין בריאת העולם:
העת הראשונה, “עת ללדת” (0–214 לבריאת העולם(
תקופת הבריאה, הולדת העולם והאנושות. ההתחלה הגדולה של הציביליזציה.
העת האחת עשרה, “עת לספוד” (2143–2357 לבריאת העולם(
פטירת יעקב, יוסף וכל האחים. תחילת עבדות מצרים – תקופת שפל ואבל לאומי.
העת השתים עשרה, “עת לרקוד” (2358–2571 לבריאת העולם(
גאולת מצרים: יציאת מצרים, קריעת ים סוף, קבלת התורה על הר סיני — רגעי שמחה, שחרור ולידת האומה.
העת השלוש עשרה, “עת להשליך אבנים” (2572–2785 לבריאת העולם(
כיבוש הארץ בימי יהושע והשופטים, ניתוץ מזבחות אלילים והריסת אתרי פולחן זרים – בירור הזהות הלאומית והרוחנית.
העת הארבע עשרה, “עת כנוס אבנים” (2786–3000 לבריאת העולם(
ימי המלכות (שאול, דוד, שלמה). בניית הארץ ובית המקדש הראשון, תנופת בנייה ממלכתית גם בעולם.
העת השמונה עשרה, “עת לבקש” (3643–3857 לבריאת העולם(
תחילת הגלות לאחר חורבן בית שני – תקופה של חיפוש, געגוע ותקוות שיבה.
העת העשרה ושלוש, “עת לשתוק” (4715–4928 לבריאת העולם(
ימי הביניים: רדיפות, שתיקה, אבל גם תחייה רוחנית, חידושי תורה, קבלת הזוהר.
העת העשרים וארבע, “עת לדבר” (4929–5142 לבריאת העולם(
ראשית הרנסנס, עליית חכמי ספרד ואשכנז, פריחה תרבותית, הדפוס, תחילת ההשכלה והדו־שיח היהודי עולמי.
העת העשרים ושבע, “עת מלחמה” (5572–5785 לבריאת העולם(
תקופת מלחמות העולם, השואה, קום מדינת ישראל וכל מלחמות ישראל בדורנו — עידן של עמידה וגבורת העם.
העת העשרים ושמונה, “עת שלום” (5785–6000 לבריאת העולם(
התקופה שנפתחת עכשיו – האם זו תהיה תקופת שלום אמיתי?
האם נזכה לראות אחדות, ישיבה לבטח בארץ, ושגשוג רוחני וחברתי?
והנה נקודת השיא:
המבצע נגד איראן נפתח בדיוק ביום המעבר, לפי חישוב הגר״א, מ”עת מלחמה” ל”עת שלום” – י״ז בסיוון תשפ״ה, 13.6.2025.
זה צירוף מקרים? זה תכנון?
או שאולי זו יד ההשגחה שנותנת לדור הזה קריאה יוצאת דופן: לנצל את חלון ההזדמנות, לבחור באמת בשלום – קודם כל בתוכנו.
הברכה השנייה של בלעם (“עם כלביא יקום”) הופכת למציאות, וכמו שבברכה השלישית הוא אומר:
“מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל” — חזון של בית מאוחד, שלום פנימי וברכה לכל העולם.
ההצעה שלי:
בואו נתחיל בשלום הפנימי. נבחר באחדות ובהקשבה, ונראה לעולם שעם ישראל יודע להפוך מעם מפולג ופגיע לעם מאוחד ובלתי מנוצח !
