דו־שיח בין רש״י לרשב״ם בפירושם לבראשית א׳, א׳

דו שיח בין רש״י לרשב״ם בפירושם לבראשית א,א

יגאל פנחס אלעזרי .

לצורך הלימוד השתמשתי במקראות גדולות הכתר של בר אילן במהדורה הדיגיטלית והמעודכנת ביותר .

כמו כן יש לקחת בחשבון מספר "עובדות" הידועות לנו .

הרשב"ם כתב את פירושו לתורה אחרי מותו של רש"י

שכתב הרשב"ם את פירושו לתורה עמד כנגד עיניו פירושו של רש"י

פירוש הרשב"ם לחומש בראשית חסר בכתב יד מסוף פרק א ועד לסוף פרק יז .

כתב יד לייפציג 1 שהוא הכתב עליו בדרך כלל מסתמכים בפירושו של רש"י חסר עד בראשית א׳:כ״ד (וחסרים בו גם חלקים גדולים מפרקים ב׳-ג׳). החלקים החסרים הושלמו מכתב יד אוקספורד 165 עם שינויי נוסחאות מכתבי יד נוספים .

לא ידוע על כתבי יד של הרשב״ם ששרדו, היחיד שהיה ידוע עליו נעלם כנראה בשואה.

עיקרון ההקדמה מוסבר ע"י הרשב"ם לראשונה בבראשית א,א

לצורך התחלה נקרא את הפירושים ונערוך השוואה בין פירושו של רש"י לפירושו של הרשב"ם לבראשית א פסוק א

פותח רש"י את פירושו לתורה :

 בראשית ברא אלהים - אמר רבי יצחק  תנ"ב בראשית יא

 לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החדש הזה לכם"שמ' יב , ב  , 

שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל

 ומה טעם פתח בבראשית?  

משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" תה' קיא , ו  שאם יאמרו אומות העולם לישראל: 

לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים , 

אומרים להם: כל הארץ של הקדוש ברוך הוא , 

הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ראה יר' כז , ה  , 

ברצונו נתנה להם , 

וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.

פירוש רשב"ם בראשית א.א

"עתה אפרש פירושי הראשונים בפסוק זה , להודיע לבני אדם למה לא ראיתי לפרש כמותם. יש מפרשים  ראה ת"א¹  בראשונה ברא אלהים את השמים ואת הארץ; אי אפשר לומר כן , שהרי המים קדמו , כדכתיב: ורוח אלהים מרחפת על פני המים; ועוד , שאין כתוב כאן 'בראשונה'; אלא בראשית - דבוק הוא , כמו "ותהי ראשית ממלכתו בבל" בר' י , י  והמפרש  ראה רש"י²  כמו "תחלת דבר יי' בהושע" , כלומר בתחלת ברא אלהים את השמים' - כלומר: בטרם ברא שמים וארץ , הארץ היתה תוהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים; נמצא שהמים נבראו תחלה - גם זה הבל , שכן לא היה לכתוב והארץ היתה תוהו ובהו , שמאחר שעדיין לא נבראת , לא היה לו לקרותה 'ארץ' קודם יצירת המים , מאחר שהמים קדמו.

השאלה בפתיחת פירושו של רש"י נראת לנו כשאלה לגיטימית משום שזו אחת מהשאלות שנכתבו עליהם פירושים ומדרשים רבים מאוד .

אך אם נשים לב נראה כאן בפתחתו של רש"י לפירושו לתורה את הסברו לעיקרון ההקדמות .

כשהוא אומר שהתורה נפתחה בבראשית

משום העתיד להישאל על עמו ישראל

ולכשיטענו אומות העולם ,

עם כובש אתם!

נוכל לענות להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא ,

הוא ברא את הארץ ולמי שירצה יתנה ,

ברצונו ניתנה להם אך ברצונו

נלקחה מהם וניתנה לנו .

פסוק מקדים ללא פסוק לפנים מוגדר שבא לפתור טענה ערטילאית עתידית ,

נראה שרש״י ממש מסביר ע״י המדרש את כוונתו .

מכאן ברור לנו שרש"י השתמש בפירושו בעיקרון ההקדמה .

ושאנחנו קוראים כל פירוש בנפרד, אנו קוראים את דברי הרשב"ם ונראה שהוא חולק על רש"י בפירושו.

אך כשחזרתי לפירוש רש"י נגלה לעניי הדו שיח המרתק בין התלמיד-הרשב"ם למורה-רש"י שנועד להסביר לרשב״ם מה הסיבה שפסוק א בבראשית הוא פסוק שלא נצרך למקומו ומשמש הקדמה שבאה לפתור טענה ערטילאית עתידית .

ודו השיח מסתיים שרשב״ם מסביר בהרחבה את עיקרון ההקדמה לסוגיו

באו ונראה זאת יחד :

פותח רש"י בדבריו :

בראשית ברא אלהים - אין המקרא הזה אומר אלא דורשני , כמו שדרשוהו רבותינו  ב"ר,א,ו: בשביל התורה שנקראת "ראשית דרכו" מש',ח,כב  ובשביל ישראל שנקראו "ראשית תבואתה"  יר',ב,ג 

עונה לו הרשב"ם :

 בראשית ברא אלהים - יבינו המשכילים , כי כל דברי רבותינו ודרשותיהם כנים   ואמתים , וזהו האמור במסכת שבת  סג , א : הוינא בר תמני סרי שנין , 

ולא ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו. 

ועיקר ההלכות והדרשות יוצאין מיתור המקראות או משינוי הלשון , 

שנכתב פשוטו של מקרא, בלשון שיכולין ללמוד הימנו עיקר הדרשה , 

כמו "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" בר' ב , ד  , 

ודרשו חכמים  ב"ר יב , ט  באברהם' , מאריכות הלשון 

 שלא היה צריך לכתוב "בהבראם"

עוצר רש"י את הרשב"ם

עד הנה מדרש חכמים. 

ושואל אותו

ואם באתה לדורשו כפשוטו ?

עונה לו הרשב"ם:

"עתה אפרש פירושי הראשונים בפסוק זה, 

להודיע לבני אדם למה לא ראיתי לפרש כמותם. 

יש מפרשים  ראה ת"א³בראשונה ברא אלהים את השמים ואת הארץ; 

אי אפשר לומר כן,

 שהרי המים קדמו , 

כדכתיב: ורוח אלהים מרחפת על פני המים; 

ועוד , שאין כתוב כאן 'בראשונה'; 

אלא בראשית - דבוק הוא , 

כמו "ותהי ראשית ממלכתו בבל"  בר' י , י . והמפרש  ראה רש"י  כמו "תחלת דבר יי' בהושע" , 

כלומר: 'בתחלת ברא אלהים את השמים

 כלומר: בטרם ברא שמים וארץ

 "הארץ היתה תוהו ובהו וחשך על פני תהום 

ורוח אלהים מרחפת על פני המים"; 

נמצא שהמים נבראו תחלה 

גם זה הבל , 

שכן לא היה לכתוב והארץ היתה תוהו ובהו , 

שמאחר שעדיין לא נבראת , 

לא היה לו לקרותה 'ארץ' קודם יצירת המים , 

מאחר שהמים קדמו

עונה לו רש"י ואף נוזף בו :

כך פרשהו: בראשית בריאת שמים וארץ והארץ היתה תהו ובהו וחשך... 

ויאמר אלהים יהי אור. 

ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה ולומר שאֵילוּ קדמו; 

שאם בא להורות כך , 

היה לו לכתוב: 'בראשונה ברא אלהים את השמים

שאין לך 'ראשית' במקרא שאינו דבוק לתיבה של אחריו , כמו:

"בראשית ממלכות יהויקים יר',כו,א "ראשית ממלכתו"  בר',י,י ; "ראשית דגנך דב',יח,ד

 אף כאן אתה אומר: 

בראשית ברא - כמו בראשית בְּרֹא הקדוש ברוך הוא את השמים. 

ודומה לו "תחלת דבר יי' בהושע" הו',א,ב  , 

שהוא כמו 'תחלת דיבורו של הקדוש ברוך הוא בהושע

"ויאמר יי' אל הושע"

 ואם תאמר: להורות בא שאֵילו תחלה נבראו , 

ופירושו: בראשית הכל ברא אילו ― ויש לך מקראות 

שמקצרים את לשונם וממעטים  תיבה אחת , כמו "כי לא סגר דלתי בטני" איוב,ג,י

ולא פירש מי הסוגר; וכמו "ישא את חיל דמשק" יש' ח , ד  , ולא פירש מי ישאנו;

 וכמו "אם יחרוש בבקרים" עמ',ו,יב ולא כתב 'אם יחרוש אדם בבקרים

וכמו "מגיד מראשית אחרית" יש',מו,י  , ולא כתב 'מגיד מראשית דבר אחרית דבר .

 אם כן תמה על עצמך , שהרי המים קדמו , שהרי כתיב ורוח אלהים מרחפת על פני המים , 

ועדיין לא גלה בריאת המים מתי; למדת שקדמו לארץ ועוד, שהשמים מאש ומים נבראו  ראה חגיגה יב , א

על כרחך לא למד המקרא בסדר הקדומים והמאוחרים כלום. 

מסביר רש"י מה הסיבה לא! לפרש שהמים נבראו קודם אלה הכל נברא יחד "ולא בה מקרא להורות סדר הבריאה וכו׳

ואף נוזף בו רש"י אם כן תוהה על עצמך אם אתה מפרש כך....

על כרחך לא למד המקרא בסדר הקדומים והמאוחרים כלום.״ – בעצם במילים אחרות מהפסוק הזה לא תלמד כלום לסדר הבריאה כי זהו פסוק שלא נצרך למקומו .

עונה לו הרשב"ם:

 אך זה הוא עיקר פשוטו לפי דרך המקראות ,  (ומתחיל להסביר רשב״ם את אשר כבר למדו בעיקרון ההקדמה )

שרגיל להקדים ולפרש דבר שאין צריך בשביל דבר הנזכר לפניו במקום אחר , 

כדכתיב "שם חם ויפת" , וכתיב "וחם הוא אבי כנעןשם , כה  , 

ואילו לא פורש תחילה מי כנען , לא היינו יודעין למה קללו נח

 "וישכב את בלהה פלגש אביו וישמע ישראל" בר',לה,כב

למה נכתב כאן "וישמע ישראל"

 והלא לא נכתב כאן שדיבר יעקב מאומה על ראובן? 

אלא לפי שבשעת פטירתו אמר

 "פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה" בר',מט,ד  , 

לפיכך הקדים "וישמע ישראל"

 שלא תתמה בראותך שהוכיחו על כך בסוף ימיו; 

וכן בכמה מקומות. 

גם כל הפרשה הזאת של מלאכת ששה ימים הקדימה משה רבינו , 

לפרש לך מה שאמר הקדוש ברוך הוא בשעת מתן תורה "זכור את יום השבת לקדשו" , "כי ששת ימים עשה יי' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום  השביעי"  שמ' כ , ח , יא ; 

וזהו שכתוב "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי"  להלן , לא  - אותו ששי שהוא גמר ששה ימים שאמר הקדוש ברוך הוא במתן תורה. 

לכך אמר להם משה לישראל , להודיעם כי דבר הקדוש ברוך הוא אמת: 

וכי אתם סבורים , שהעולם הזה כל הימים בנוי כמו שאתם רואים אותו עכשיו מלא״ עד כאן

אך על פסוק מקדים כדי לפתור טענה ערטילאית עתידית הוא כלל לא מדבר כאן נראה שמנסה להראות לרש״י שהוא יודע מה זה עיקרון ההקדמה, על סוג ההקדמה הזה הוא ידבר במקום אחר .

מזה עולות בי 2 שאלות

האם פירוש רש"י לבראשית נערך ?

האם נחשפנו כאן לשיטת לימודו של רש"י את תלמידיו ?

בשביל לענות על שאלות אלו נצטרך לבדוק את האותנטיות של נוסח רש"י בו השתמשתי.

הנוסח בו השתמשתי הוא המופיע במקראות גדולות הכתר בהוצאת בר אילן , היודע בדיוקו .

אך כדי להיות בטוח בדקתי את הנוסח המופיע באתר alHtorah

ובפירוש רשי על התורה של ברלינר הוצאה מקורית ברוליני שנת תרכ"ז (1866)

ובשלושת המקורות נמצא הנוסח אחיד !

אם כך זהו הנוסח הכי קרוב כנראה למקור שמוכר לנו .

ניתן לענות שזה הנוסח לא עבר שינויים הוספות או תוספות לפי מיטב ידיעתנו והמחקר נכון להיום .

לסיכום :

אין אנחנו יכולים לקבוע בוודאות איך נכתבו פירושם לתורה של רש"י והרשב"ם .

אך אנו יכולים להעריך בצורה מושכלת על ידי העובדות הידועות לנו על חייהם ופועלם של רש"י והרשב"ם וזאת יחד עם השוואה בין פירוש שניהם לתורה .

בחיבור זה ניסינו לבדוק את הקשר וההקשר של פירושם של הרשב״ם וסבו רש״י לפסוק א בפרק א של ספר בראשית .

אך יחד עם זאת בחקירתנו את הסוגייה ניתן להסיק שאכן רש"י והרשב"ם השפיעו זה על זה.

רש"י בתחילת פירושו לבראשית מתחיל ב למה פתחה התורה בבראשית כדי לתת תשובה לכל מי שיאשים אותנו שעם כובש אנחנו , ונוכל לענות לו שזו הארץ ה' בראה והוא זה שמחליט למי לתת אותה . ומסביר בדרכו את עקרון ההקדמה לפתרון לטענה ערטילאית .

ואנו עדים לכך שאומנם נראה בפירושו של הרשב"ם שהוא מצטט את דבריו של רש"י מדבריו של רש"י אנו מבינים שהוא עונה לרשב"ם ומצטט אותו .

ומסיים רש"י את דבריו -  "על כרחך לא למד המקרא בסדר הקדומים והמאוחרים כלום." 

כתשובה לפתיחתו לחלק זה בפירושו שבא הוא אומר " ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה ולומר שאֵילוּ קדמו" – זהו פסוק מקדים שלא נצרך למקומו .

ואם רש"י פתח בעיקרון ההקדמה אז הרשב"ם מסיים אחרי כל הדו שיח שאליו אנו עדים בפירושם בעיקרון ההקדמה. לסוגיו חוץ מלהקדמה שבאה לפתור טענה ערטילאית עתידית . ונותן את הדוגמה שתשמש אותו כל פעם שירצה להגדיר שזה הפסוק או המילה שם משום עיקרון ההקדמה "אך זהו עיקר פשוטו דרך המקראות , שרגיל להקדים לפרש דבר שאין צריך בשביל דבר הנזכר במקום אחר כדכתיב "שם חם ויפת " וכתיב " וחם הוא אבי כנען " ואילו לא פורש תחילה מי כנען , לא היינו יודעים למה קללו נח וכו'" ואם נשים לב למה שניסה להסביר לנו רש״י במילים אחרות -

 ומה טעם פתח בבראשית?  ואילו לא פורש לנו תחילה לא היינו יודעים מה לענות לעמי העולם כשיטענו עם כובש אתם !

נבין ואולי גם הרשב״ם יבין מה זה אומר הקדמה שבאה לפתור טענה ערטילאית עתידית .

לכן בהשוואתנו , ובחינתנו את הדו שיח שנראה המתקיים בין הרשב"ם לרש"י דרך הכתובים

ניתן להגיע למסקנה שיש עוד הרבה מה לחקור ולגלות על רש״י והרשב״ם הקשר בינהם ומפעלם לפירוש התורה דרך הפשט.